במסגרת פרויקט זה נעשה שיתוף פעולה בין סטודנטים מהמחלקה לעיצוב פנים מבנה וסביבה בשנקר, לבין מזא"ה 9.

מזא"ה 9 הוא מקום אליו יכולים להגיע צעירים עם שאיפות עתידיות ולפתח מיזמים שונים.

פרויקט זה התחיל כמחשבה על מיזם אותו הייתי רוצה להקים. המיזם הוא מקום חברתי לצעירים אשר חווים נכות או קושי מסויים עקב פציעה או הרעה בבריאותם מסיבה כלשהי. מקום אשר ניתן לשתף ולהשתתף במסגרות חברתיות שונות וכולו מאופיין ברוח הצעירה אשר מעט נשכחה בגלל אותה פציעה.

סטודיו זה היה כולו סביב החומריות והחומרים וכל סטודנט בחר בתחילת הסימסטר חומר אותו בחן וחקר. החומר שאני חקרתי היה שעווה.  ומה שעניין אותי בחומר זה הייתה תכונת "ההסתגלות" שלו והיכולת לתפוס ו"להעתיק" צורות כאשר הוא במצב צבירה נוזלי. מכאן הגיעה גם המחשבה על המיזם עצמו.

בהמשך היינו צריכים לחשוב על סביבת העבודה בה יפותח המיזם שלנו ולתכנן את סביבה זו. הרעיון היה להשתמש כקונספט לפרויקט בתכונות ובממצאים שהבנו על החומר שחקרנו בתחילה, תוך חשיבה על רוח המיזם וכמובן על אילוצים ופונקציות המתקיימות במשרד זה.

המחשבה הראשונית הייתה שזהו משרד כייפי כמעט ללא מקומות פורמליים, והמפגשים הם מפגשים חברתיים. המחשבה על חומר השעווה ויכולת השעתוק שלו בשילוב המחשבה על המיזם עצמו הביאו אותי לרעיון ליצור משטחים ארגונומיים המותאמים בדיוק לתנוחות של בני אדם ותומכים בכל אזורים הגוף. משטחים המורכבים מבסיס קונסטרוקטיבי העשוי מפלסטיק קשיח ומעליו פלסטיק גמיש כחיפוי נעים לישיבה עליו.

האובייקטים משמשים גם כאלמנטי הצללה על החלונות.

תוך כדי תהליך העבודה השתמשתי בתוכנת UZR, בעזרתה העתקתי תנוחות אנושיות בקנה מידה אמיתי. נוצרו לי מודלים תלת ממדים דיגיטלים אשר מהם חילצתי את קימורי הגוף ומהם יצרתי את המשטחים הארגונומים.

פרוייקט זה התמקד ברובו על התכנון הדיגיטלי ושם בדגש את אופן יצירת מודלים פיזיים תלת ממדיים באמצעות מדיה ומערכות דיגיטליות מתקדמות כגון: חיתוך לייזר, הדפסות תלת ממד, יצירת מודלים מורכבים ועוד.

לכן כבסיס לפרוקייט נעשו שני תרגילי קדם: תכנון מחיצה ותכנון משטח תלת ממדי אשר תוכננו באמצעים דיגיטליים ויוצרו בטכניקות שונות.תמונות של התוצרים ניתן לראות בגלריה בעמוד זה